מטפלת יקרה, את יודעת שזה עובד, שהטיפול שאת מציעה יעיל ואפקטיבי אבל כשזה מגיע לפרסום באינטרנט, את מרגישה שהמסר שלך הולך לאיבוד. את לא מצליחה להעביר לגולשים את הייחודיות, את היתרונות של שיטת הטיפול שפיתחת, את סיפור החיים שהפך אותך למי שאת. אז למה שלא תתני לי לספר את הסיפור שלך באמצעות כתבה אינטרנטית שמבוססת …
כתבת תדמית למטפלות ולמטפלים העוסקים בתחום הריפוי האלטרנטיבי לקריאה »
למרות ההתחזקות של אמצעי שיווק דיגיטליים אחרים, שליחת ניוזלטר עדיין נחשבת למכרה זהב עבור משווקים רבים, משום שהיא מאפשרת לבעלי העסקים לתקשר ישירות עם הלקוחות שלהם, בלי להוציא יותר מדי כסף. ניוזלטרים שכתובים היטב יגרמו לנמענים לבטוח בכם – האמונה והביטחון הם אלו שבסופו של דבר יהפכו את הנמענים ללקוחות. אם השירות והמוצר יהיו טובים …
הטיפים והעצות ליצירת ניוזלטרים שאנשים באמת יאהבו לקרוא לקריאה »
כשהייתי ילדה קטנה ניסיתי לדמיין איך זה מרגיש לא לשמוע כלום, לחיות בתוך עולם הדממה השלו. אבל למרות קרבתי המיוחסת לעולם הזה, אף פעם לא הצלחתי לחוות את ההרגשה – אני זוכרת פקקי צמר גפן ענקיים תקועים בעומק אוזניי. וגם ניסיון לסגור ולאטום עם מגבות את החלונות והדלתות כדי למנוע מהרעשים לחדור פנימה, או שפשוט …
הקדמה מתוך המדריך השלם לריפוי באמצעות קריסטלים מאז ומתמיד הייתה לי משיכה לקריסטלים, אך אף פעם לא ידעתי שבנוסף ליופיים הם גם מסוגלים לרפא. כשחזרתי לישראל, לאחר שלושים ושש שנים של מגורים בחו"ל, נפגשתי עם ד"ר גילה גבריאלוב – ד"ר לגמולוגיה, ד"ר לפסיכולוגיה ופוסט דוקטורט בריפוי באמצעות קריסטלים. הפגישה עם ד"ר גבריאלוב לימדה אותי על הערך …
קהילת החרשים, כפי שאני הכרתי אותה כשהייתי קטנה, התנהלה כמו קיבוץ רק שחברי קיבוץ החרשים במקום להיות מרוכזים במקום אחד היו מפוזרים ברחבי הארץ. הערך העליון בתוך הקהילה היה "ערבות הדדית", כמות העזרה ובעיקר התמיכה החברית שהחרשים העניקו אחד לשני הייתה בלתי נדלית, כך שגם ברגעי מצוקה גדולים וגם ברגעי אושר – אף פעם לא …
לרגל העבודה שלי על הספר "צלצול אור הדלת" החלטתי לכתוב על השאלות שבהן אני נתקלת עד היום – כשנודע ששני ההורים שלי חרשים האם את יודעת לדבר בשפת סימנים? איך למדת לדבר כמו כולם? ההורים שלך הם גם אילמים? יש להורים שלך מכשירי שמיעה? כשהיית תינוקת איך ההורים שלך ידעו שאת בוכה? האם זה תורשתי? …
אם לדוגמה נגמר לך הנייר בשירותים, את לא יכולה לצעוק לאף אחד שיבוא לעזרתך. כשאת נתקעת מחוץ לבית משום ששוב איבדת את המפתח, אי אפשר להתקשר לאף אחד כדי שיקדים להגיע. צריך פשוט לרבוץ בחדר המדרגות, כמו כלב עזוב עד שהישועה תגיע. את גם לא יכולה לצעוק לאימא מהרחוב ולהודיע לה שאת רוצה לחזור קצת …
יום אחד התפתחה ביני לבין אחת הילדות היותר מקובלות בכיתה שיחה. למזלי הרב – ולדאבונה של אותה ילדה היא גילתה שמלכת הכיתה בחרה בילדה אחרת כחברה טובה, ובצר לה היא חיפשה בבהילות של אחת שנפלה לה העדשה על הרצפה בשירותים של הבית ספר – מישהי שתלך עמה בדרך הארוכה (בעינינו) חזרה מבית הספר. תקופת הילדות …
כפי שקורה במרבית החברות המתוקנות, התחברתי לעוד 2 בנות שניהלו את חייהן, בדיוק כמוני, הכי קרוב לפינה הכי רחוקה בכיתה. אחת מהבנות הייתה ילדה חרשת לכול דבר ועניין – היא לא שמעה כלום ללא עזרת מכשיר השמיעה. אך אימא שלה התעקשה לקבור את ראשה כמה שיותר עמוק בחול ולטעון שילדתה היא בסך הכול כבדת שמיעה, …
מה שאיננו יודעים לא יכול להזיק לנו עד שאנחנו מתחילים לדעת לקריאה »
רוב הסופרים שכותבים על גילוי הכתיבה, מספרים שהם התחילו לכתוב יומן בגיל צעיר מאוד, בעיקר משום שהם היו זרים, שונים ומשונים באקווריום המלוח שלתוכה הם הוכנסו – ועל כן בודדים מאוד. אותה בדידות חיצונית כאבה יותר משום שכמו ים שטוח שמסתיר בצביעות שלווה זרמי מים חזקים, כך החוסר בלפחות חבר או חברה טובה אחת, הרגיש …