האדריכל בוב בורסון מספר שכאשר הוא החליט לכתוב בלוג, הוא בעיקר רצה למצוא עוד דרך להביע את עצמו.
בוב שכנראה כבר ידע שהוא כותב לא רע בכלל, בוודאי לא תיאר לעצמו שתוך שנתיים בלבד הבלוג, כ- 250,000 גולשים. ייקראו, בכל חודש, את הבלוג שלו.
בוב שלא פחד לגעת בנושאים שנחשבו לטאבו כגון: כמה באמת אדריכלים מרוויחים, איך משיגים לקוחות, ומה נדרש מאדריכל כדי להצליח… – הצליח לענות על צורך ויותר ויותר גולשים נכנסו לבלוג שלו.
הבלוג של בוב מצליח לשלב בין ניסיון חיים עשיר, כתיבה בגובה העיניים (ועדיין רהוטה) ובעיקר כנות. שלושת המרכיבים האלו הם נוסחת ההצלחה ביצירת אמון אצל הגולשים (והאמון הוא זה שבסופו של דבר יהפוך אותם ללקוחות).
הצלחת הבלוג שנקרא "Life of an architect", מלמדת אותנו על כוחו של תוכן טוב.
לקידום המותג וגם להבאת לקוחות חדשים.
אך כדי שהבלוג יצליח, יש מספר כללים שמומלץ להביא בחשבון:
קודם כל, עליכם למצוא את "קול הסופר" שלכם וה"מציאה הזו" היא לא פשוטה בכלל.
כאשר יש "מילים כמו חול… (ואין מה לאכול), קול הסופר שלכם הוא שיבדל אתכם משאר הבלוגים.
אז איך עושים זאת?
כותבים כפי שאתם מתנהגים בחייכם הפרטיים – אם אתם ציניים, אם יש לכם חוש הומור מיוחד, אם אתם חברותיים ואפילו אם אתם "שונאי אדם"…
אם תצליחו לתרגם את התכונות האלו למילים, הבלוג שלכם יהיה באמת "שלכם".
כן אני יודעת שמדובר במשימה לא פשוטה בכלל, אבל עם הרבה אימונים היא אפשרית בהחלט.
מה שבדרך כלל מונע מאתנו לזרום עם הכתיבה היא בעיקר המחשבה על הביקורת הקטלנית של הקוראים שלנו.
המחשבה על אותם זרים מוחלטים שהסיכוי שנפגוש אחד מהם בפינת הרחוב ואז הוא יגיד לנו "איזה חרא בלוגרים אנחנו" דיי שווה לסיכוי להזמין חייזר לארוחת ערב – ובכול זאת אותה מחשבה גורמת לנו להפוך לרציניים מדי בנוגע לכתיבה והרצינות הזו הופכת למאבק מייסר שסופו דף ריק או יותר גרוע מכך לדעתי – כתיבה נטולת כל ייחודיות.
אז מה עושים?
אתם יודעים את התשובה: כותבים בלי הפסקה וגם קוראים הרבה. והכי חשוב לא מפחדים לעשות טעויות…
זה הבלוג שלכם ואתם לא מתיימרים להיות הרלן קובן של עולם הבלוגים…
הדבר השני שהוא לא פחות חשוב הוא התמדה.
מניסיון, ההתחלה של כתיבת הבלוג היא רצופה בשושנים – ההתלהבות מהתחום החדש עוזרת להתמדה של חודשיים או שלושה, אך כשאין תוצאות (ובחודשים הראשונים מרבית הסיכויים שאפילו לא תקבלו שבריר של תגובה, גם לא מאותו חייזר שהזמנתם לארוחת ערב) וכשיש ערמה של משימות שרק הולכת וגדלה – יש סיכויים טובים לכך שמשימת כתיבת הבלוג תהיה האחרונה ברשימה, אפילו אחרי הורדת הכלבה ושליחת ברכת חג שמח לחייזר שלכם.
בהתחלה אולי רק תדחו את כתיבת הבלוג, אחר-כך הכתיבה תתרחש רק כשתיפול עליכם המוזה, אבל אם תחכו למוזה היא, ושוב מניסיון, לא תגיע כי ככה מוזות מתנהגות.
הדרך היחידה להבטחת החיים של הבלוג היא להקדיש לעצמכם זמן כתיבה. אפילו שעה אחת בשבוע תעשה את העבודה – בתנאי שתתמידו בכך.
לזמן הכתיבה שלכם אתם צריכים להגיע עם נושא מוכן מראש.
דרך אפקטיבית יותר להתמיד בכתיבה היא להוציא, אחת לחודש או חודשיים ניוזלטר עם פוסט שכתבתם לבלוג. כך גם תשמרו על קשר עם הלקוחות שלכם וגם לא תהייה לכם ברירה אלא להמשיך. בתנאי שאתם בטוחים מעל כל צל של ספק שהטקסטים שכתבתם מספיק טובים ומעניינים – יש הבדל גדול בין העלאת טקסט לבלוג לא מוכר לבין שליחתו ישירות לתיבת האימייל של הלקוח.
מציאת הקול שלכם והתמדה הן שתי תכונות מפתח שיכולות להפוך את הבלוג שלכם להצלחה מסחררת ומי יודע, אולי גם הבלוג שלכם כמו הבלוג של בוב בורסון יעלה את העסק שלכם לגבהים חדשים?